החלטה בתיק בש"א 11897/07

הנתבעת מבקשת להורות לתובעות למסור פרטים נוספים ולהשיב באופן מלא וברור על השאלות המופיעות בשאלון מטעמה, וכן למסור לעיונה את המסמכים המאוזכרים בסעיף 5 למכתב מיום 14/11/06 (נספח א' לבקשה).

כפי שטוענות התובעות בתגובתן, המסמכים שאוזכרו במכתב הדרישה מנוסחים באופן גורף וכללי, וחיובן בהעברתם לנתבעת עלול להכביד עליהן יתר על המידה. מעבר לכך, המסמכים שאוזכרו במכתב הדרישה אינם בהכרח קוהרנטיים לפירוט שבתצהיר הגילוי מטעם התובעות (נספח ד' לתגובה).

כידוע, הליכי גילוי ועיון לא נועדו להוות תחליף לשלב ההוכחות, ועל פי רוב, כאשר בעל דין טוען כי מסמך מסויים אינו ברשותו, יש להסתפק בכך (רע"א 9122/07 ברזילי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ).

בסעיף 3 לתצהיר הגילוי מיום 19/10/06 טען המצהיר מטעם התובעות כי לא מצויים ברשותו מסמכים אחרים מעבר לאלו שפורטו בתצהיר.

מכתב הדרישה מיום 14/11/06 אינו מפנה לסעיפים מסויימים בתצהיר, ולכן לא ניתן להשוות בין המסמכים המבוקשים בו לבין המסמכים המאוזכרים בתצהיר הגילוי, וממילא לא ניתן לדעת האם קיימת הצדקה עקרונית לחיוב התובעות בהעברתם לעיון הנתבעת.

לתגובת התובעות צורף תצהיר מטעם בא כוחן, שטען כי הוא מתנגד להעברת מסמכים שאינם רלבנטיים או שאינם מצויים ברשות התובעות.

עמדה עקרונית זו מקובלת עלי, אך איני רואה לנכון לפטור לחלוטין את התובעות מהתייחסות למסמכים שהתבקשו. התובעות מתבקשות למסור לנתבעת, תוך 30 יום, תצהיר גילוי מסמכים, ערוך לפי התקנות, שיתייחס לשאלת המצאותם או קורותיהם של המסמכים המאוזכרים בסעיף 5 למכתב הדרישה.

הצדדים מתבקשים להסדיר ביניהם את הליך העיון במסמכים שיופיעו בתצהיר האמור, בפרק זמן נוסף של 30 יום. ככל שיתעוררו מחלוקות נקודתיות בנוגע לרלבנטיות של מסמכים מסויימים, ניתן להגיש בקשה מתאימה.

כאמור, הנתבעת מבקשת גם להורות לתובעות לתת מענה משלים על חלק גדול מהשאלות.

לעניין היקף המענה הנדרש על השאלון, נקבע:

"ברגיל, הערכאה הדיונית היא המומחית לבחינת השאלונים ולקביעה אם עמדו בסף הענייניות והרצינות. הערכאה הדיונית היא זו המופקדת גם על בחינת השאלות כדי לקבוע, במקרים שנויים במחלוקת, מהן השאלות עליהן בעלי הדין מצווים להשיב לצורך קידום ההליך ותוך מניעת פגיעה מיותרת במגיש השאלון ובמשיב לו גם יחד. קביעה זו תעשה תוך מתן משקל לחשיבות השאלון ולאפשרות שיש בו כדי לקצר הליכים, על ידי חסכון בחקירות בהמשך הדרך. השאלון גם תורם לפרישת יריעת המחלוקת בצורה מדוקדקת. עם זאת, השאלון אינו במה לויכוח וניגוח, ואף אינו מכשיר להכבדה על בעל הדין".

(בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ).

עיינתי בשאלון ובתצהיר התשובות, ובהתאם לרציונל האמור, אני רואה לנכון לחייב את התובעות במענה משלים על השאלות שיפורטו להלן.

בשאלות מס' 24.3, 24.4, 24.5, 24.6, 24.7, 24.20, 30, 31 ו-38.4 מתבקשים נתונים שונים לגבי רכישת האג"ח, ושווי אגרות החוב לעומת התמורה ששולמה.

בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי הנתבעת לא יידעה את בעלי אגרות החוב כי ערך הביטחונות שלהם באיגרות החוב מסתכם ב-10% בלבד מערכן, וכן לא ביצעה כל פעולה על מנת לשפר את מצב הביטחונות של איגרת החוב.

הנתבעת טוענת בבקשה, כי שווי הבטוחה תלוי בסיכון הגלום ברכישת אגרות החוב, הטומן בחובו אלמנטים שונים כמו מחיר ואופן התשלום, ומכאן הרלבנטיות של השאלות האמורות.

אני מסכים עם הנתבעת בנקודה זו, ולכן מורה לתובעות להשיב בשנית על שאלות אלה.

שאלות מס' 24.1 ו-36.15 עוסקות בעיתוי רכישת האג"ח על ידי התובעות ובשאלת בעלותן על איגרות החוב בתקופה הרלבנטית לתביעה. התובעות נתנו הסבר מסויים לשאלות אלה בתגובתן, אך נדרש כי הסבר זה יינתן בתצהיר משלים.

קיים צורך במענה נוסף גם על השאלות שמספרן 42.1, 42.2, 44.3 ו-44.4, העוסקות במועד פנייתן של התובעות לנאמן, כשנקודת היחס היא מועד קיומה של האסיפה הכללית של בעלי האג"ח.